Divorce is a loss that needs to be mourned

The mourning over divorce is much different than all other kinds of mourning. When a person loses a relative , he has lost someone close to his/her heart , that literally had  ‘supported’ their heart, their emotions, till this day. The mourner loses that outside support, and hopefully will regain that from those who come to comfort.

A divorcee didn’t lose someone close to their heart; they feel that they’ve actually lost half of their heart. That’s a more serious kind of mourning which many divorcees do not overcome. Comfort and support alone do not replace half an organ. Tragically they cannot start a new relationship either, till they have a complete heart to love with. They need to internally grow back that lost piece of flesh.

On top of that, in contrast to a widow, the divorcee must accept the ‘illusion’ that the ‘other half’ didn’t die, rather he/she is alive but separate.

Healing emotional wounds

How do you heal a broken heart? How can you regrow a complete heart. The answer might be hinted to in a posuk in Tehillim –

תהילים קמז-(ג) הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם (ד) מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.:

“Hashem heals those with broken hearts, and bandages their sadness. He counts the stars by number and calls each star by its name.

These are both powerful statements about Hakadosh Boruch Hu, but they don’t seem to have any rhyme or reason to be next to each other. What does counting stars have to do with healing hearts and sadness?

Broken hearts are missing love, and missing self worth. After all how much is half a heart worth among a world of complete hearts? How do we encourage them? By giving them worth.  By counting them in. by giving them a name, by giving them a job. By giving them a meaning and purpose to live.

Similarly, There are millions upon millions of stars in the heavens. Infinitesimal  numbers of stars.  G-D gave each one an I.D. number, a name and a job. Each one is important. Each one is special. (Rashi beginning of shmos)

A divorcee, that until now shared one family identity with another person, has to now redefine their individual identity, in order  to develop any new friendships and relationships.

Caution in accepting advice

Divorcees are thrown into a tornado of quick decisions, while stranded in an, understandably, irrational state. They need advice, but can’t accept advice because they have lost trust in the person they most expected to trust –their spouse and usually an advisor or two. The basic prerequisite for receiving advice is trust in  oneself, having peace of mind, and trusting the advisor - in that order. It will take time for the divorcee to rebuild all of those.

A] Some basic tips for asking advice:

Technical support or emotional support?

Get the question clear to yourself in your own mind and ask yourself if you are really asking a question or just looking to vent and receive support.  Both are dignified needs. If you are looking for support, respect your need to find support and tell the person openly that you are looking for support and not an answer. If you are really looking for emotional support but present it as a question instead, the advisor will feed you information that you don’t want and make you feel worse. You might end up following advice that you shouldn’t. [see section b]

Externalize your question

Relax.  Your question is very close to your heart. In order to ask your question to another person you have to separate it from yourself. Distance needs patience. The Metzudos in Iyov explains, in a metaphor, that advice given in a rush, can’t travel to do it’s job and ends up like a boomerang, right back at you. It’s like a fruit on a tree that is too immature to be detached. If you try pulling it away it doesn’t detach, just bounces back.

מצודת דוד איוב פרק ה פסוק יג-ועצת נפתלים נמהרה-הואיל והוא ייעצה ואליו תשוב, א"כ נעשית במהירות רב, כי האדם קרוב אל עצמו ואין לעצה מרחוק ללכת:

Projection

It’s common human behavior for one person to project their  own situation on the other person. Be aware that it’s very normal. Therefore, it’s your responsibility to take care that the advisor is advising you in your need and situation, not theirs. That requires a clear and relaxed question. If either of you are rushed,oneof you are bound to make a mistake.

מסכת סנהדרין דף עו עמוד ב - ואמר רב כהנא משום רבי עקיבא: הוי זהיר מן היועצך לפי דרכו.

Hear yourself out first, then ask, and then think for yourself

Talk out the question, first, to a friend. Beg your friend not to answer your question. You need to hear yourself think first, to be clear enough to hear the answer. Rav Chaim of Volozhin- the top student of the Gaon of Vilna-quotes a common saying that goes ‘ask advice and listen to yourself’. This seems silly. Why ask advice if you’re not going to listen anyway?!  Similarly, he asks why do the posuk (Mishlei  11) and (mishna  Avos 2:7)recommend  asking advice from many people. Why isn’t one advice enough? He explains that getting advice is an organic process. The one asking has to work through the issue on his own, and then discuss it with others. But those others will never understand this person’s situation fully. This requires the questioner to ponder on his/her own the reality of the situation and ,in the end make his own decision.

רבי חיים וואלזין תלמיד הגר"א-ספר רוח חיים פרקי אבות ב :ז- מרבה עצה מרבה תבונה • מרגלא בפומיה דאינשי שאל עצה ועשה כשכלך • ולפי זה לכאורה עצה למה ? אך יובן פשוט. כי איש מבחוץ לא יבין  ×›×œ פנימיות הענין במה שנועצים איתו רק יבין מעט וכן היועץ השני , רק הנועץ בעצמו הוא  ×ž×‘ין לגמרי כל פנימיות הענין. אבל חסר לו שכלותבונה של כולם .ע״כ בהקבץ אצלו עצת כולם  ×•×©×›×œ של כל אחד ואחד בזה, אז יבין איך ומה  ×œ×‘חור עצה אחת משותפת מכל העצות יחד, מזה מעט ומזה מעט וכמו שכתוב (משלי י״א) ותשועה ברוב  ×™×•×¢×¥. וזהו מרבה עצה על ידי כך מרבה תבונה, שכל של כל איש, ותבין דבר  ×ž×ª×•×š דבר מעצמך, ועליהם עוד תוסיף להשכיל.עכ"ל

Of course there is a place for a person, under the stress and insanity of a divorce process, to trust the decision of another less strained individual. But that’s not asking advice, that’s doing the best you can!

Venting

B] Is there a place for venting feelings in Torah philosophy?  Of course!

That’s exactly what Chana , the mother of Shmuel Hanavi, did when she had visited the mishkan, in addition to her davening.  Shmuel A 1:15-16- “I am a woman in terrible pain …I was speaking out my anger.”

שמואל א:א:טו וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ...(טז)...כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה:

רלב"ג שם-להשקיט המיית לבבי מהכעס, כי כבר ישקיט הכעס באופן מה מהספור וההגדה בו כאמרם ז"ל דאגה בלב איש ישחנה -ישיחנה לאחרים- ובזה האופן היה מנוח לה מרגזה ומעצבה:

Dovid Hamelech did so as well-Tehillim 77:4 “I will speak out my pain”

תהלים עז-ד-אשיחה ותתעטף רוחי סלה.- בית הלוי שמות יב:מב שרוצה לשוח ולדבר כדי שיופג צערו ע"י הדיבור כמאה"כ (משלי יב) דאגה בלב איש ישיחנה.

They were fulfilling the advice of Chazal (Yoma 75a)-when you have worries, speak them out to others, ie those that you trust. They felt close enough, to entrust their feelings to Hashem.

 ×™×•×ž× עה-א -דאגהבלבאישישחנה... ישיחנהלאחרים (×¢"פ משלי  יב:כה)

Shlomo Hamelech says in Mishlei (14:23)-“[when] Sadness builds up too much, talking takes it down.”

משלי יד -(כג) בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר –פי' מעם לועז שם

כן פירש הרמב"ן  ריש פרשת כי תצא-דין יפת תואר אזניתןלהזמןשתבכהותתאבלכמשפטהמתאבלים, להשקיטממנהצערהותשוקתה, כי'בכלעצביהיהמותר'וניחום.(מלשון 'היתר ספקות' או מלשון 'מיותר')

The Torah gives us a mitzvah dealing with a captive woman taken in war. It tells us to let her mourn and cry over losing her family. The Rambam,quoted by the Ramban, there, describes this as a quality to be found by special people, to give a sad person space to cry.

ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק מא מובא ברמב"ן שם

דין אשת יפת תאר:..יש בכלל זאת המצוה מן המדות הטובות שצריך שיתנהגו בהם החשובים,...ואין מונעין אותה מהתאבל ומן הבכי ולא מהמנע מן הרחיצה, כמו שכתוב ובכתה את אביה ואת אמה, כי לבעלי האבל מנוחה בבכיה ועוררם אבלם עד שיחלשו כחות הגופנים מסבול המקרה ההוא הנפשי, כמו שלבעלי השמחה מנוחה במיני השחוק, ומפני זה חמלה התורה עליה ושם הרשות בידה מכל זה עד שתלאה מן הבכי ומן האבל.

Divorce  = ? Anger

Is it ok for me to be angry at my ex-spouse?

Both Rabenu Yonah and the Rambam say that a person needs to feel their feelings and not become desensitizedto them. A person needs to use his trait of anger to defend his needs when necessary. We are not supposed to ignore our anger or any feelings. The Gemara in Yoma 23a calls emotional pain –physical pain!

שמונה פרקים לרמב"ם פרק ד- הפעולות אשר הן טובות, הן הפעולות השוות, הממוצעות בין שני קצוות, ששניהם רע, ...והסבלנות ממוצעת בין הכעס והעדר הרגשת הבזיון

פירוש רבינו יונה על אבות פרק ה משנה יא - קשה לכעוס ונוח לרצות- חסיד-[המוסגר מכ"י –כהן-תשנ"ח]-

ואין צריך שלא יכעוס כלל לעולם, כי לפעמים צריך האדם לכעוס...לכן אמר 'קשה לכעוס' שעל כל פנים יש לו לכעוס. אך בקושי הפעמים, שאין לו רשות להיות בלא כעס[כי צריך שיהיה לו הרגשה בענינים אשר יעשו לו בני אדם.]ועל זה אמרו חכמי המוסר אל תהיה מתוק פן יבלעוך.

.

  Thereis a limit to your obligationto love

If someone wrongs you, you need to approach them directly over it. If that was tried in a constructive and motivational way and didn’t help, then one is no longer forbidden from hating that Jew.

משלי רשי פ"ג: (ל) אל תריב עם אדם חנם, אם לא גמלך רעה - שעבר על המצוה הכתובה בתורה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט) ומי שהוא רשע רשאי את' לשונאו.עכ"ל וכן ברמב"ם דלקמן מסןף הל' רוצח.ודעות פ"ו הל' ה,ו,ט

שולחן ערוך הרב חושן משפט הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים סעיף י

אם שונאו כדת מפני שראהו עובר עבירה (או שחטא כנגדו וציערו צער הגוף שאינו צריך להסיר השנאה מלבו ולמחול לו עד שיבקש ממנו מחילה כמו שנתבאר באו"ח סי' קנ"ו)[ואין בזה חיוב 'לכוף את יצרו' מלשונאו! ע"ש]

Anger-good or bad?

But being able to feel anger doesn’t mean we can punish the other person. It only means that relating to this person is dangerous and we have to protect our self. It means we need to separate or distance our relationship away from that person. Divorce isn’t about punishing the other; it’s about proactively protecting myself. That’s what G-d created anger for.. Anger asserts our self defense, in the face of a threat . That threat could even be an emotional threat to my safety. We need to distance ourselves, even  in actual physical distance in order to protect our emotional safety.  This happens in marriage too.

סנהדרין ז ×¢"א--כי רחימתין הוה עזיזא, אפותיא דספסירא שכיבן, השתא דלא עזיזא רחימתין, פוריא בר שיתין גרמידי לא סגי לן.]כאשר אהבתינו הייתה עזה,על רוחב הסייף היינו שוכבים , עכשיו שאין אהבתינו עזה, אפילו משכב  ×‘אורך של ששים גרמידי לא די לנו:]

For this reason fresh divorcees go through “off to Alaska syndrome”. Meaning, right after the divorce the divorcee wants to be as far as possible away from their emotional enemy. That’s healthy, and might even need a very long time away. For the parent without custody, it might be worth even the being away from the kids temporarily, and telling them the truth, that you’re doing it to make yourself a better person and parent first.

Back to anger. We need to be aware of it, and cool it off , after it’s not needed. Imagine you’re in the water and someone is trying to drown you. You will generate anger at that person in order to fight him and save your life. That’s constructive anger. But once that danger has passed and you have saved your life, you no longer need that anger. That’s when anger is destructive. Then it’s like an exposed blow torch. It can spread quickly throughout ourselves and others, and can easily get out of control. Then we come out of the water and leave the anger behind.

Denial

C]  A common method of dealing with anger is denial –smothering the fire under a blanket and ignoring it. But it doesn’t work. The fire will burn through the blanket. You’re still fueling it, by your choice. Denial doesn’t mean we are not angry. Denial means we are lying. Poor people are really hungry but don’t realize it. Emotionally endangered people are really in constant pain, which can build anger. That pain is too painful for them to realize and admit it, even to themselves.

מסכת מגילה דף ז עמוד ב-אמר אביי: היינו דאמרי אינשי: כפין עניא ולא ידע.

Loving through venting

When you’re angry, the most conventional method of unloading is to vent all those hot feelings out your air vent, your mouth, as we discussed above.

Moreover, lightening your emotional load in this way, literally lightens the issur of hating another Jew.

The Torah meant your best when it said “Don’t hate your friend in your heart” rather get it out-by talking it out!  Not only that, but realize that anger is deadly, even for you!

רמב"ם דעות פרק ו' –ה'-לא תשנא את אחיך בלבבך- ולא הזהירה תורה אלא על שנאה שבלב.

רמב"ם מצות עשה רה- נצטוינו להוכיחו במאמר,עד שלא ישאר דבר בנפש.(משתמע שהוא כחובה על עצמו ולא לשני)

ספר הבתים-מן הראשונים -ספר המצוות-לא תעשה שב-לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך- כי השנאה בלב מחליי הנפש הרעים הגורמים מיתתה,שחושב מחשבות און,ימנעהו ממחשבות אמת.

שם עשה רו – המוכיח... הועיל לעצמו בהעביר ממנו הכעס והמשטמה אשר הוא מן הרעים החלאים שבנפש שימיתנה.

Hate with love

Even when we have the so called ‘right’ to be angry and hate, we must still act with love as well ! If we happen on that person, needing help, we must still help them! (Unless they are a non believer which is a different category)

רמב"ם סוף הל' רוצח-והיאך יהיה לישראל שונא מישראל? והכתוב אומר לא תשנא את אחיך בלבבך. אמרו חכמים כגון שראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר הרי זה מצוה לשונאו עד שיעשה תשובה וישוב מרשעו. ואע"פ שעדיין לא עשה תשובה אם מצאו נבהל במשאו מצוה לטעון ולפרוק עמו ]הואיל ועבר לתיאבון[. (עיי"ש)

G-d punished the snake for ‘tripping’ Chava, and lowered him to the ground. Nevertheless G-d’s curses contain hidden blessings, even for the snake-he would now have food, free, and always available to him. We too must do so for our fellow Jews.

לא תשנא לגמרי-אלא רק בלבבך-מאירי יומא עה.-לעולם לא תהא שנאת אדם מונעתו מלהטיב לחבירו בכל מה שאפשר לו להיטיב והוא שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך. וילמד אדם ממדת קונו. דרך צחות אמרו בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. מדת בשר[ודם],אדם מקניט את חבירו יורד עמו עד לחייו. מדת[ו] של הקב"ה קלל את הנחש, עולה לגג מזונותיו עמו,יורד לקרקע מזונותיו עמו,

The divorcee, as well, must realize that the curse of divorce has its silver lining somewhere, and real good only comes through hardship and painful experiences.

זוהר ב: קפד--אין טוב אלא זה שיוצא מתוך הרע